הגוף והנפש – הדושות

טרידושה – לב התורה האיורוודית

“ואטה, פיטה וקאפה הם שלושת הדושה, בקצרה; הם תומכים בגוף כל עוד הם במצבם הטבעי והורסים אותו כאשר אינם”

אשטנגה הרידיה סוטרה סטהנה פרק 1 פסוק 6

“בעיות בריאות קשורות לדושות כפי שצל קשור לציפורים במעופן, כפי שציפור במעופה אינה יכולה להשיג את צלה גם אם תעוף כל היום, כך גם בעיות בריאות תמיד יהיו כרוכות בשלושת הדושות”

צ’אראקה סמהיטה סוטרה סטהנה פרק 19 פסוק 7

מה זה?

טרי בסנסקריט זה שלוש, ודושה “הנוטה לצאת מאיזון” הטרידושה הם שלושה מאפיינים פיזיולוגים ונפשיים המלווים כל תהליך בחיים. שמותיהם – ואטה (Vata) “המניע”, פיטה (Pitta) “המעכל” וקאפה (Kapha) “המחזיק דברים יחדיו”. יש המתרגמים אותם כרוח, אש ומים. למעשה אלו מושגים שלא ניתן לתרגם בלי שיאבדו ממשמעותם ולכן מן הראוי להתייחס אליהם בשמותיהם בסנסקריט. במידה רבה הטיפול האיורוודי משמעו איתור חוסר האיזון (כלומר עודף או חוסר בדושה מסוימת) והחזרה לאיזון. בסושרוטה סמהיטה יש התייחסות דם כדושה רביעית, אך זו אינה גישה רווחת.

ישות נפרדת?

לעיתים קרובות נשאלת השאלה האם הדושה הם ישות נפרדת בגוף נפש. יש נסיונות באמצעות מחקר מודרני לאתר מהו בעצם ההורמון שגורם לתופעות הואטה וכנ”ל לגבי שאר הדושה. אין ויכוח לגבי קיומן של תופעות ואטה או דושות אחרות, אך התפישה המכאניסטית המערבית (בה ההתייחסות לגוף האדם היא כאל המכונה שלא תיאמן) מחפשת מה באמת גורם לתופעות אלה. קצרה פה היריעה מלהכנס לעומק לדיוני פילוסופיה של המדע, אך הגישה המסורתית מתייחסת לדושה כדושה ללא נסיונות לפרש מה הם ומדוע, ויש לכך סימוכין פילוסופים ראויים.

משפיעות ומושפעות

ברמה המעשית והיומיומית הקשר בין הגוף נפש לדושה הוא דו כיווני, הדושה משפיעה ומושפעת (למעשה היא חלק מ… ולא משפיעה/מושפעת). נדגים על מנת להמחיש – ואטה מאופיינת ביובש. כשהואטה מוגברת זה יכול להיות מבוטא בעור יבש או עצירות בשל יובש במעיים, ומצד שני מזג אוויר יבש ו/או אוכל יבש יגבירו את הואטה.

תיאוריה מוכחת?

האם יש עדויות להצלחת תיאורית הטרידושה? אלפי שנות ניסיון עם מיליארדי מטופלים הם לא רק עדות אלא למעשה תהליך בניה בפני עצמו. לצורך העניין נניח שבתחילה התיאוריה הומצאה באופן שרירותי, לאורך שנים הניסיון היומיומי ודאי חייב תיקונים שסוננו יותר ויותר ותוספות נדרשות. עצם קיומה של תיאוריה זו במשך כל כך הרבה שנים היא אחד מכוחותיה הגדולים.

התאמה לזמן ומקום

תיאוריית הטרידושה מסתמכת על איכויות בסיסיות כמו חום, כבדות, יובש וכו’ שאינם תלויי זמן או תרבות. מכאן שזו תיאוריה שניתן ואף ראוי להתאימה לכל חידוש. כך למשל בספרות האיורוודית הקלאסית כמובן שאין התייחסות לאינטרנט והשפעותיו על הדושה, ולמרות זאת מכיוון שהוא מהיר ניתן לייחס אליו תכונה של הגברת ואטה.

לא רק טיפוס אישי

לעיתים קרובות יש השוגים ומתייחסים לדושה בפן המצומצם של טיפוסים אישיים. חשוב לזכור כי לתיאוריית הטרידושה משמעות רחבה בהרבה.

יחסיות

לכל דושה מאפיינים כמו חום עבור פיטה, יובש עבור ואטה וכבדות עבור קאפה. מאפיינים אלה יחסיים (כך למשל פלפל שחור מחמם אך צ’ילי עוד יותר) ומכאן שגם הדושה. המשמעות המעשית היא שתורה זו מעודנת ולא מוחלטת. הציפיה לאמיתות מוחלטות גורמת לעיתים קרובות לבלבול, כך למשל בספר אחד יתואר אורז ככבד ובאחר כקל. לעיתים הסיבה לכך תהיה היחסיות – בהשוואה לירקות אורז אכן כבד, אך בהשוואה לחיטה קל. בהקשר היחסיות – אף דושה לא עדיפה על אחרת.

קיימים בהכל

מידה מסוימת של מאפייני הואטה – יובש, קלילות וקור – קיימת בכל דבר, גם אם מדובר במינון קטן. משמע תמיד תהיה מידה מסוימת של ואטה בכל דבר ודבר. כך גם לגבי שאר הדושה. אמנם מערכות מסוימות מוגדרות כמושב של דושה מסוימת (המעי הגס הוא המושב של ואטה למשל), אך בכל מערכת, איבר ואף תא תהיה נוכחות והשפעה של כל אחת מהדושה.

תיאוריה ביולוגית המתבססת על הפנצ’מהאבהוטא

תיאוריית הטרידושה היא למעשה התמחות של הפיסיקה ההודית העתיקה – תורת חמשת היסודות (פנצ’מהאבהוטא). כל אחת מהדושה מורכבת משני יסודות:

ואטה מורכבת ממרחב ואוויר

פיטה מורכבת מאש ומים

קאפה מורכבת ממים ואדמה

למה צריך את תיאוריית הטרידושה כאשר כבר יש תיאוריה עם חמשת היסודות? מכיוון שבדברים חיים יש מכנים משותפים אותם תיאוריית הטרידושה מנצלת. בכל דבר חי יש תנועה עצמית – ואטה, אנרגיה עצמית – פיטה, ומבנה – קאפה. למרות זאת יש עדיין רופאים איורוודים הנעזרים בחמשת היסודות בעת הצורך.

פיזי ונפשי

הדושה כרוכות במקביל גם לתכונות הפיזיות וגם לנפשיות. אם זאת חשוב לציין שגם ראג’אס וטאמאס מוגדרות כדושות מנטאליות. סאטווה אינה מוגדרת כדושה מכיוון שהיא מוגדרת כאיזון ולכן לא יכולה להפר אותו.

איך להפנים את הטרידושה?

הטרידושה הן למעשה שפה, אותה עלינו להפנים כך שכל דבר נוכל לפרש באמצעותן. יש רשימות ארוכות של תכונות הקשורות לכל דושה, נכתבו תילי מילים המסבירות ויש מגוון דימויים בהם ניתן להיעזר. התעסקות מתמשכת בדושה והעזרות בכלים אלה היא המביאה את שפת הדושה להכרה. בדומה ללימוד רכיבה על אופניים – יום אחד זה פשוט קורה…להלן כמה דימויים:

אנרגיה קינטית – טרנספורמציה – אנרגיה פוטנציאלית

דימוי מעולם המדע והפיסיקה. אנרגיה קינטית היא אנרגיה של תנועה והקשר בינה לבין ואטה. אנרגיה פוטנציאלית היא אנרגיה אצורה בדומה לקאפה האוגרת לעת הצורך. תפקיד הפיתה בדימוי זה הוא המרה מאנרגיה אחת לאחרת.

קטבוליזם – מטאבוליזם – אנאבוליזם

קטבוליזם הוא תהליך פרוק רקמות, אנאבוליזם תהליך בניה של רקמות ומטאבוליזם תהליך המרה. דימוי זה מסתדר במיוחד עם העובדה שהגיל הצעיר מוגדר באיורוודה כבעל דומיננטיות קאפה, גיל הביניים – פיטה, והזקנה – ואטה. באופן כללי ואטה אכן קשורה לשחיקה וקאפה להזנה.

אוויר – שמש – ירח

האוויר מעודן, קל וחסר יציבות – כמובן ואטה. השמש דומיננטית וחמה – פיטה. הירח – צונן אך בעל מסה, יציב ומחזורי – קאפה.

נייטרלי – זכרי – נקבי

לפיטה מאפיינים גבריים רבים כמו אגרסיביות ופעולה, בעוד שלקאפה איכויות של רכות, איטיות וספיגה.

“קצב” השעון הפנימי

קצב פנימי מהיר בדרך כלל יעיד על ואטה, בינוני – פיטה, ואיטי – קאפה.

התפלפלות נוספת – איזה שעון יש לנו בגוף? בלב יש לנו קצב כמו שעון. לב הוא מושב של פיטה. אז פיטה הוא המלך הגלוי. אבל נאמר מפורשות שהואטה היא הדושה החשובה ביותר…מי באמת קובע את קצב הלב? מערכת העצבים.

אוויר – אש – עצים

במדורה האש היא הבולטת, זוהי כמובן הפיטה. קאפה זה חומר הגלם – העצים. ואטה מעודנת ולא נראית, אך חשובה ביותר – בלי אוויר (חמצן) אין אש (שהיא תהליך כימי של חמצון). בנוסף בלי אוויר החום לא מגיע למי שיושב מסביב למדורה.

דושה הם הכוח הביולוגי הפועל באמצעות דהטו ומאלה

דהטו (רקמות) ומאלה (חומרי פסולת) הן יח’ מבניות (seats), והדושה – אנרגיה (indwelling forces) הפועלת עליהם.

ואטה - החשוב מכולם

מבין שלוש הדושה ואטה היא החשובה ביותר. בלעדיה מחלות לא יכולות להתפשט, והיא הגורם לאי יציבות המובילה למחלות. שליטה בואטה משמעותה לעיתים קרובות שליטה במצב הכללי. ואטה אחראית על תנועה – תנועה מוטורית של איברי הגוף, של דם בכלי הדם, ותנועת מחשבות למעשה בכל מערכת, איבר ותא מתקיימות תנועות מסוגים שונים. בהכללה ניתן לומר שיתר תנועה (כמו רעידות או דיבור יתר) תעיד על עודף ואטה, ומיעוט תנועה (כמו שיתוק) תעיד על חוסר ואטה. ואטה מאופיינת בעיקר ביובש, קלות וקור. כלומר למשל מזג אוויר קר ויבש יגביר תופעות ואטה, ולהיפך ואטה מוגברת תגרום למאפיינים אלה להתגבר (למשל עור יבש).
ניתן לתאר את הואטה באופנים שונים, אך לפני שנסחף (בצדק או שלא) לדימויים והקבלות כאלה ואחרות מן הראוי להתמקד בכתוב בספרות הקלאסית. הפרטים בהמשך כתובים באופן מצומצם וממוקד, מומלץ להקדיש לכל מילה מחשבה.

  • יסודות – מרחב ואוויר
  • מאפיינים – יבש, קר, קל, מעודן, נייד, צלול, מחוספס
  • תפקידים – אומץ/התלהבות, נשימה, תנועה/מאמץ, הנעת רקמות, שמירה על איזון רקמות, מהירות, סילוק פסולת
  • סימני עודף – חולשה, עור שחרחר, השתוקקות לחום, רעד, עצירות, צואה קשה, חוסר כוח, חוסר שינה, חולשת חושים, מלמול חסר פשר, סחרחורת, צער
  • סימני חוסר – רפיון, מיעוט בדיבור, מיעוט עבודה, אובדן תחושה, מחלות של עודף קאפה
  • מושבים – המושב הראשי של הואטה הוא המעי גס (המושבים הראשים של כל הדושה מצויים במערכת העיכול). לכן טיפולים המכוונים לדושה זו ישימו דגש על אזור זה. מושבים נוספים הם מערכת העצבים (מהירות ושליטה), ועור.
  • חושים –  החושים הדומיננטים לואטה הם חוש השמיעה וחוש המגע. זאת מכיוון שהיסודות המרכיבים את הואטה הם מרחב (הקשור לשמיעה) ואוויר (הקשור למגע).
  • זמן ביום, עונת שנה וגיל – בין  2-6 ו-14-18 צפויות להתגבר תופעות ואטה, כך גם בסתיו ותחילת החורף, ובזקנה
  • טעמים שמגבירים – מר, חריף, מכווץ
  • טעמים שמפחיתים – מתוק, מלוח, חמוץ
  • רגשות שמגבירים ומוגברים ע”י הדושה – חופש, חרדה, יצירתיות, חוסר יציבות, שינוי
  • דושה מנטאלית הקשורה יחסית לדושה הפיזיולוגית – ראג’אס

פיטה - יוצר האנרגיה

תחום האחריות העיקרי של פיטה הוא עיכול ויצירת אנרגיה. לא מדובר רק על מערכת העיכול בקיבה ובמעיים. תהליכי מטאבוליזם מתרחשים בכל מרכיבי הגוף וגם תהליכי עיכול מחשבתיים ורגשיים נמצאים תחת כותרת זו. עיכול יתר שיכול להתבטא בכיב קיבה הוא דוגמא קלאסית לעודף פיטה, אך גם מצבים רגשיים כמו כעס וגאווה. פיטה חלשה יכולה לגרום למשל לחוסר עיכול ותחושות קור. המאפיין הבולט של פיטה הוא חום, בנוסף היא לחה (אם כי פחות מקאפה) וקלה (פחות מואטה).

  • יסודות – אש ומים
  • מאפיינים – שומני, חם, חד, נוזלי, חומצי, נייד, מר
  • תפקידים – ראיה, חום, עיכול, תאבון, צמא, רכות, בוהק, מיצוי התזונה, בינה
  • סימני עודף – צהבהבות ב – צואה, שתן, עיניים ו/או עור, תאבון וצמא מוגברים, תחושת צריבה, חוסר שינה
  • סימני חוסר – חולשת מערכת עיכול, תחושת קור, חוסר בוהק
  • מושבים – המושב ראשי הוא במעי דק, ומושבים נוספים הם הכבד, לב, עיניים, פיגמנטציה
  • חושים – ראייה
  • זמן ביום, עונת שנה וגיל – 10-14, 22-2 ,אביב מאוחר – קיץ, בגרות
  • טעמים שמגבירים -חריף, חמוץ, מלוח
  • טעמים שמפחיתים – מתוק, מר, מכווץ
  • רגשות שמגבירים ומוגברים ע”י הדושה – גאווה, כעס, מנהיגות, יהירות, פרפקציוניזם
  • דושה מנטאלית הקשורה יחסית לדושה הפיזיולוגית – ראג’אס

קאפה - מבנה ויציבות

קאפה אחראית על מבנה וסדר. היא זו שבונה את המאסה של הגוף נפש, היא האדמה והקרקוע שכולנו זקוקים לו. גם הקאפה שרויה בכל מערכת, איבר ותא. היא אחראית על הזנה ויציבות. תופעות בולטות של עודף קאפה הן משקל יתר, סכרת ואסטמה. חוסר קאפה יתבטא בחוסר יציבות ואי סדירות. קאפה מתאפיינת בכבדות, קור ולחות.     

יסודות – מים ואדמה
מאפיינים –  כבד, קר, רך, שומני, מתוק, יציב, מעורפל/דביק
תפקידים – סיכוך, אחיזה, יציבות, כבדות, עוצמה, כוח, סבלנות, יכולת לסלוח, חמדנות
סימני עודף – עיכול איטי, בטלה, הפרשות מהפה, כבדות, לובן עור, עור קר, רפיון, קשיי נשימה, שיעול, שנת יתר
סימני חוסר – סחרחורת, כיווץ בחזה ובראש, הלמות לב, רפיון מפרקים
מושבים – המושב ראשי הוא בקיבה ומושבים נוספים הם בחזה, שומן, שרירים, נוזלי רביה, מערכת הנשימה
חושים – ריח וטעם
זמן ביום, עונת שנה וגיל –  6-10, 18-22 , חורף מאוחר – תחילת האביב, ילדות
טעמים שמגבירים –  מתוק, מלוח, חמוץ
טעמים שמפחיתים –  מר, חריף, מכווץ
רגשות שמגבירים ומוגברים ע”י הדושה –  הנאה, היצמדות, יציבות, סיפוק, תקיעות
דושה מנטאלית הקשורה יחסית לדושה הפיזיולוגית –  טאמאס