פתולוגיה – היציאה מאיזון

פתולוגיה- היציאה מאיזון

נקודת הפתיחה של איורוודה היא בריאות. מכאן סדר התהליך הטיפולי – תחילה מזהים את המצב המאוזן הבסיסי (פרקרטי) ואחרי זה את חוסר האיזון. מתוך כך נקבע גם סדר הלמידה – ראשית התעמקנו והטמענו את המשמעות של איזון, ועכשיו נכיר את המצב של חוסר האיזון. חשוב לציין שחוסר איזון הוא מצב טבעי, הדושה הם הבסיס לחיים
ומשמעותם המילולית היא “זה שנוטה לצאת מאיזון”. למרות זאת אנחנו שואפים לאיזון ובפרט כשחוסר האיזון גולש מעבר לנורמלי.

לכאורה חשיבות נושא זה (“מחלות ואי סדרים”) ברורה [1] , וישנן שיטות רפואה שעיקרן הכרת המחלות וכמעט אינן מתייחסות להכרת מצב האיזון. לפי שיטות אלו עלינו להכיר את המחלות בבחינת “דע את האויב”. באיורוודה
הגישה שונה המחלה אינה תוצר של “אויב” חיצוני בדמות חיידקים וכו’ ומטרתינו אינה חיסולו. חשיבות הכרת המחלות עדיין גדולה וזה משום שהכרת ה גורמים למחלה משפרים את יכולת המניעה, ומכיוון שהסרת הגורם
היא הצעד הראשון בטיפול חשיבותו ברורה. הכרת סימני והתפתחות המחלה מאפשרים לנו לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים, שהם מעין שלבי ביניים בין מניעה וטיפול. סיווג המחלות יאפשר לנו לבצע הכללות שתקלנה עלינו לתכנן את תכנית הטיפול, ולזכור את איכויות המחלות ביתר קלות. הכרת מספר מחלות ספיציפיות
תשרת שתי מטרות – א. הכרת מחלות נפוצות ב. הפנמת העקרונות. עם זאת חשוב לציין שנאמר באיורוודה [2] שאל לרופא שלא מזהה מחלה בשמה להתבייש או לחשוש, עדיין יש לו כלים נהדרים לטיפול (איזון הטרידושה). בנוסף חשוב לזכור שאיורוודה מטפלת באדם ובמחלה ולא רק במחלה:

“רופא שאינו יכול לחדור לתוככי נפשו של המטופל עם אורה של מנורה עם הידע שלו
אינו יכול לטפל באף מחלה” צ’אראקה סמהיטה, וימנה סטהנה 4/14

 

מקורות קלאסיים עיקריים בנושא:

צ’אראקה סמהיטה – סוטרה סטהנה פרקים 17-20, נידנה סטהנה, וימנה סטהנה פרקים 5-6

אשטנגה הרידיה – נידנה סטהנה

סושרוטה סמהיטה – סוטרה סטהנה פרק 24, נידנה סטהנה

מדהבה נידנה

אשטנגה סמגרהה – סוטרה סטהנה פרק 19, 22, נידנה סטהנה

בהבה פרקשה – Purva Khanda (1st section), Dvitiya bhaga (Part II), Ch.
7.(vii)

 

הגדרת וסימני הבריאות באיורוודה:

בריאות מוגדרת באיורוודה כמצב של דושות מאוזנות, אגני מאוזן, דהטוס בנויים היטב, מאלה שמסולקות באופן סדיר, תפקוד תקין של תהליכי הגוף, ומאנאס, אטמה ואינדריה מלאים באושר [3].

סימני הבריאות:

  • תיאבון טוב
  • ספיגה נוחה של המזון
  • שחרור נוח של פסולות הגוף (שתן וצואה)
  • תחושת קלות לאחר שחרור הפסולת
  • חושים תקינים
  • הרדמות קלה ושינה עמוקה
  • התעוררות קלה
  • אנרגיה וכוח
  • מרקם עור טוב
  • שמחת חיים

מה היא מחלה (Vyadhi)?

מחלה היא כל מצב ששונה מבריאות ומכאן שהגדרתה היא תוצר הגדרת הבריאות. צ’ראקה מציין [4]:

“מחלה היא חוסר איזון של הדהטוס ואיזונם – בריאות

בריאות היא שמחה ומחלה היא צער

ישנם אופנים נוספים להתייחס למחלה, בהתאם למילים הנרדפות למחלה ניתן להבין את תכונותיה [5]. מחלה מכונה:

  • רוגה (Roga) מכיוון שהיא מביאה לכאב
  • פפמה (Papma) מכיוון שהיא תוצר של אי עקיבה אחרי החוקים
  • ג’וורה (Jwara) מכיוון שהיא מייסרת
  • ויאדהי מכיוון שהיא מביאה לאי סדירויות
  • ויקרה (Vikara) מכיוון שהיא גורמת להפרעות
  • דוקהא (Dukha) מכיוון שהיא גורמת לצער
  • אמאיה (Amaya) מכיוון שהיא לעיתים קרובות תוצר של אמה
  • יאקשמה (Yakshma) מכיוון שיש בה מקבץ של סימנים וסמפטומים
  • אטאנקה (Atanka) מכיוון שהיא מביאה לפחד ממוות וכאב
  • גאדה (Gada) מכיוון שהיא תוצר של גורמים רבים
  • אבדהה (Abadha) מכיוון שהיא משפיעה על גוף ונפש גם יחד

אחד מההבדלים בין אבחון פרקרטי לאבחון ויקריטי הוא שפרקרטי הוא יציב וקבוע, ויקריטי משתנה. לכן מתווסף מימד נוסף, התפתחות המחלה עם הזמן – שט קריה קאלה.



[1]
 צ’אראקה סמהיטה, נידנה סטהנה 8/15,36-37

[2] צ’אראקה סמהיטה, סוטרה סטהנה, 18/44-47

[3] סושרוטה סמהיטה, סוטרה סטהנה 15/38

[4] צ’אראקה סמהיטה, סוטרה סטהנה 9/4

[5] צ’אראקה סמהיטה , נידנה סטהנה 1/4-5, אשטנגה הרידיה נידנה סטהנה 1/1

אבחון אי הסדרים - Panca Nidana

מידע על אי הסדרים ומחלות מתקבל באמצעות הפנצ’ה נידנה (Panch Nidana) [1] :

1

נידנה (Nidana) או הטו (Hetu) או קרנה (Karana)

גורמי המחלה

2

פורבה רופה (Purva Rupa)

סימנים מקדימים

3

רופה (Rupa)

סמפטומים וסימנים קליניים

4

אופשיה (Upashaya)

מבחן טיפולי

5

סמפרפטי (Samprapti)

פתוגנזה (התפתחות המחלה)

1 – נידנה

גורמי המחלה ידונו בהרחבה בפרק הבא. איתור הגורמים (למשל אם נגלה שהסימנים למחלה מופיעים תמיד בעונה מסוימת או אחרי אכילת פריטי אוכל מסוימים), מאפשר זיהוי יותר טוב של המחלה, ובנוסף נותן לנו את הצעד הטיפולי הראשון “נידנה פאריברג’אנה” (nidana parivarjana הסרת הגורם). חשוב לציין שלמחלה אחת יכולים להיות כמה גורמים, וגורם אחד יכול להוביל למחלות שונות ולכן איתור גורם המחלה הוא רק הצעד הראשון.

2 – פורבה רופה

הסימנים המקדימים אינם התופעה המרכזית של המחלה, אבל יכולים להזהיר מפניה ולתרום להבנתה וזיהויה. דוגמא לסימנים מקדימים – לפני התקף אפיליפטי (“מחלת הנפילה”), הסימנים המקדימים יהיו ראיה מעורפלת, ריחות וטעמים בולטים, וכאב חזק בכל הגוף.

3 – רופה

הסמפטומים וסימנים הם התופעה המרכזית של המחלה. הם הכלי הבולט והפשוט ביותר לזיהוי מחלה. בנוסף בחינת עוצמתם מאפשרת זיהוי חומרת המצב.

4 – אופשיה

קיימות מחלות עם גורמים, סימנים מקדימים וסימנים זהים. במבחן טיפולי ניתן להפריד בין מקרים אלה. במבחן טיפולי ניתן טיפול שבהתאם לתגובת המטופל ניתן לזהות את המחלה. כך למשל מחלת פרקים יכולה להיות תוצר של ואטה או קאפה וסימניה יהיו זהים. אם ניתן טיפול שימון לאיזור הבעייתי ותהיה הקלה, נסיק שהוא מצב של עודף ואטה. במידה ותהיה החמרה, נסיק שזהו מצב של עודף קאפה. תשוקותיו וסלידותיו של המטופל יכולים גם הם להיות מבחן טיפולי.

5 – סמפרפטי

זהו בעצם הכרת המסלול השלם של התפתחות המחלה. שלב זה מעניק למטפל תמונה שלמה של המצב, ומאפשר תכנון, מעקב וצפי אידיאלים.

דוגמא לפנצ’ה נידנה בצהבת ( Kamala ):

נידנה

תזונה מגבירת פיטה למטופל אנמיה

פורבה רופה

אובדן תיאבון, הקאות, חולשה

רופה

צהבהבות ב- עור, שתן, ציפורניים, עיניים. צואה שחורה. חום

אופשיה

תאווה למזונות חמוצים וקרים

סמפרפטי

חסימה בשרוטס גורמת לפיטה מוגברת לזהם את הרקטה וממסה דהטוס

דוגמא לפנצ’ה נידנה בצרבת ( Amla Pitta ):

נידנה

אוכל לא מתאים (Viruddhanna), חמוץ (Amlaseva), מחמם (Vidahyanna), מגביר פיטה (Pittaprakopakanna)

פורבה רופה

צמא (Trt), תחושות צריבה (Daha), גיהוקים חומציים (Amlodgara), הזעה (Sveda)

רופה

אי עיכול (Avipaka), נרפות (Klama), בחילה (Utkleha), גיהוקים חומציים ומרים (Tiktamlodgara), כבדות (Gaurava), תחושת צריבה בלב (Hrddaha), תחושת צריבה בגרון (Kanthadaha), חוסר תיאבון (Aruci), שלשול (Atisara), הקאה (Vamana), הזיות (Moha), אובדן הכרה (Murchha), כיב קיבה (Jatharavrana)

אופשיה

וידוא באבחנה באמצעות תזונה (Aharopasaya)

סמפרפטי

פצ’קה פיטה וקלדקה קאפה מופרשות בקיבה. האחת כדי לעכל והאחרת כדי להגן על ריריות הקיבה מפני החום והחדות של הפיטה ומפני מזון חם, מגרה או קר מידי. באי סדר זה הפצ’קה פיטה מתרבית ומשנה טעמה ממר לחמוץ. החלק הנוזלי בפיטה הוא זה שמתגבר מעבר למידה.

פנצ’ה נידנה והשט קריה קאלה

בנוסף לפנצ’ה נידנה יש עוד קבוצת מושגים מרכזית בתחום הפתולוגיה באיורוודה והיא “שש שלבי המחלה” Shat Kriya Kala, אותה נכיר בהמשך. בעוד הפנצ’ה נידנה עוסקות בשלבי האיבחון, השט קריה קאלה עוסקות בשלבי התפתחות המחלה. למרות שמדובר בנושאים שונים ניתן לעשות בינהם הקבלה. כך למשל בשני השלבים הראשונים של המחלה ניתן להתבונן בעיקר בגורמים (נידנה), בשלבים השלישי והרביעי – בסימנים המקדימים (פורבה רופה), ובשלבי ההתפרצות המובהקת של המחלה, שהם השלבים החמישי והשישי – בסימנים (רופה).

פנצ’ה נידנה

מספר השלב

שם השלב בשט קריה קאלה

נידנה

1, 2

סנצ’איה, פרקופה

פורבה רופה

3, 4

פראסארה, סטהנה סמסראיה

רופה

5, 6

ויאקטי, בהדה

הסמפרפטי הוא למעשה תיאור ששת השלבים והמעברים בינהם – התמונה הכוללת.




[1] צ’אראקה סמהיטה, נידנה סטהנה 1/7-11

גורמי היציאה מאיזון

ישנם גורמים רבים למחלות. הכרת גורמי המחלה היא הכלי החשוב ביותר ברפואה מונעת, היא הצעד הראשון בטיפול (הסרת הגורם) ובנוסף עוזרת באיבחון המחלה. איורוודה שמה דגש על תיאוריית “אדמה וזרעים” (Soil & Seed) – אם נשליך זרעים רבים לאדמה שאינה מתאימה להם לא יצמח דבר, אם נשליך זרעים בודדים לאדמה פוריה תהיה צמיחה רבה. משל זה ממחיש שגורמי המחלה אינם רק חיצוניים – גוף ונפש בריאים לא יאפשרו לחיידקים להזיק, וגוף ונפש חלשים ינזקו מכל שינוי קל. יתרה מכך, עלינו לשים דגש על הגורמים הפנימיים של מחלות, מכיוון שעליהם יש לנו יותר שליטה. סיווג גורמי המחלה באופן מסודר מאפשר לנו גם לנהל אבחון בצורה מובנית ומפורטת.

א. סיווג גורמי המחלות

סיווג גורמי המחלות של צ’אראקה [1]:

1. שימוש קלוקל בחושים (Asaalmya Indriyaartha Samyoga)

2. שיקול דעת מוטעה (Prajnaa Aparaadha)

3. השפעות הזמן (Parinaama)

שימוש קלוקל בחושים הוא תוצאה של עודף, חוסר או שימוש לא תקין. כך למשל בהיה ממושכת בחפץ בהיר היא שימוש יתר, עצימת עיניים ממושכת היא חוסר ומבט על עצמים קרובים מאוד או מעוותים היא שימוש לא תקין. מבין חמשת החושים חוש המגע הוא החשוב מכולם, ולכן עלינו לשמור על שימוש תקין בו באופן מיוחד – חום/קור, מגע,
פציעות ולכלוך הם דוגמאות לשימוש קלוקל בחוש המגע.

שיקול דעת מוטעה מתבטא בדיבור, מחשבה ומעשה. גם עליהם להיות במידה (לא עודף או חוסר) ובאופן הנכון. איפוק של צרכים טבעיים נמצא בקטגוריה זו.

השפעות הזמן מתבטאת בעיקר בעונות. עונה שנמשכת זמן רב מהרגיל היא דוגמא לעודף, עונה חלשה לחוסר ועונה בה האקלים הפוך מהרגיל – עיוות.

סיווג גורמי המחלה לפי צ’אראקה ממחיש את חשיבות הדינהצ’אריה וריטוצ’אריה (אורח חיים יומיומי ובהתאם לעונות). גם תזונה נכונה כלולה בשימוש נכון בחוש הטעם.
בדיקת גורמי המחלה לפי צ’אראקה מראה שבעצם מדובר בכל מה שאיננו תואם את אורח החיים והתזונה המומלצים באיורוודה.

סיווג גורמי המחלות של סושרוטה [2]:

באסכולת השנקהיה קיים סיווג לשלושה גורמי הסבל (Dukha). סושרוטה שאב השראה מאסכולת זו, התאים חלוקה לשלושה סוגי גורמים של מחלות והוסיף תתי סיווגים:

1. Adhyatmataka – גורמים ממקור פנימי

א. Adibala Pravritta – גנטי. מסווג בנוסף לפגם מהזרע או מהביצית.

ב. Janma Bala Pravritta – גורמים מולדים (ממהלך ההריון)

ג. Dosha Bala Pravritta – גורמים ממהלך החיים (לאחר הלידה). סטיה מהפרקרטי. מסווג בנוסף לפיזי ומנטלי. והפיזי מסווג בנוסף למושב המקורי – קיבה או מעי.

2. Adhibhautika – גורמים ממקור חיצוני

3. Adhidaivika – גורמים מן הטבע

א. Kala bala pravrtta – עונתי ואקלימי

ב. Daiva bala pravrtta – על טבעי ומסיבות רוחניות

ג. Svabhavabala pravrtta – מחלות טבעיות (צמא, רעב, שינה, זקנה, מוות). סיווג נוסף למחלות טבעיות שמגיעות בזמן או שלא בזמן (למשל הזדקנות מוקדמת)

 ב. גורמי יציאה מאיזון של הדושה [3]

ואטה מוגברת על ידי:

· מזון – מר, חריף ומכווץ, מועט, יבש, אכילה מאוחרת.

  • הדחקת צרכים טבעיים

· אי שינה בלילה, דיבור בקול גבוה לאורך זמן, טיפולי ניקוי מעבר לצורך

  • פחד, צער או דאגה פתאומיים
  • פעילות גופנית ומינית מוגזמת
  • סוף – היום, הלילה ותהליך העיכול

פיטה מוגברת על ידי:

  • מזון – חריף, חמוץ ומלוח, חד, חם ושגורם לצרבת
  • כעסים
  • אמצע – היום, הלילה ותהליך העיכול

קאפה מוגברת על ידי:

· מתוק, חמוץ ומלוח, שומני, כבד, קר ושגורם להפרשות, לא מבושל, רב מידי

· ישיבה ממושכת, שינה ממושכת, שינה ביום, טיפולי ניקוי לא במידה הנכונה

  • תחילת – היום, הלילה ותהליך העיכול

שתי דושות יצאו מאיזון יחדיו
במידה ויהיו גורמים מעורבים.

גורמי התגברות של הטרידושה יחדיו (סאני פטה Sannipata):

  • כל מה שמגביר את הדושה בנפרד
  • תזונה לא נכונה
  • מזון ללא מבושל, מזוהם, לא מתאים ובכמות גדולה מידי
  • עונות לא רגילות
  • רעלים
  • טיפולים לא טובים
  • ניהול לידה לא נכון (מגביר את הטרידושה אצל האם)

ג. קשרי גומלין (דושה, דהטו, מאלה) ביציאה מאיזון

  • מיכל ותכולה [4] – אסטהי היא מושב של ואטה, סוודה ורקטה מושבים של פיטה ושאר הדהטו והמאלה מושבים של קאפה. קיים קשר הדוק בין המושב (המיכל) ליושב בתוכו (תכולה). מה שמגביר/מפחית את האחד מגביר/מפחית את האחר, למעט במקרה של אסטהי וואטה.
  • כשהדושה יוצאות מאיזון הן מערערות את הראסה ושאר הדהטוס. הדושה והדהטוס יחדיו מערערות את המאלה, ואלה מערערות את ערוצי סילוק הפסולת מהגוף (שני תחתונים, שבעה פתחים בראש ונקבוביות הזיעה) [5]

ד. גורמי אמה

בפתולוגיה האיורוודית שמור לאמה (Ama) מקום של “כבוד”. מכאן חשיבות הכרת הגורמים לאמה. אמה קשורה באופן ישיר לאגני.

גורמי יציאת אגני מאיזון

האגני יוצאת מאיזון בשל צום, אכילה בזמן של חוסר עיכול, אכילת יתר, אכילה לא סדירה, אכילת מזון – לא טוב, כבד, קר, מחוספס ומזוהם, טיפולי ואמאנה, וירצ’נה ובאסטי לא תקינים, שחיקה ממחלה, חוסר הסתגלות לסביבה, זמן ועונה, הדחקת צרכים טבעיים (דהרניה וגאס).

האגני יוצאת מאיזון ואינה יכולה לעכל אפילו מזון קל, והמזון שאינו מתעכל הופך לאמה [6].

אמה נוצרת גם על ידי אכילת יתר, מזון – יבש, לא אהוב, ישן, בעל תכונות מנוגדות, אכילה שלא בזמן (יוגורט בלילה וכו’), אכילה בעת רגשות עזים, אכילת מזון טוב ולא טוב יחד, אכילת הרבה אוכל כשהארוחה הקודמת עוד לא עוכלה, רעלים סביבתיים, רגשות לא מעובדים, תשוקות שלא סופקו [7].


[1]
 צ’אראקה, סוטרה סטהנה, 11/37-43, שרירה סטהנה 1/98-126, אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 12/32-44

[2] סושרוטה, סוטרה סטהנה, 24/3-8

[3] אשטנגה הרידיה, נידנה סטהנה 1/14-23

[4] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/26-27

[5] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/34-36

[6] צ’אראקה סמהיטה, צ’יקיטסה סטהנה 15/42-44

[7] צ’אראקה סמהיטה, וימנה סטהנה 2/8, אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 8/31-34

ששת שלבי התפתחות המחלה shad kriya kala

סושרוטה מתאר ששה שלבי מחלה [1]

. נושא זה מכונה גם סמפרפטי (Samprapti) כלומר פתוגנזה.

סנצ’איה

Sanchaya

הצטברות הדושה באיזור הטבעי שלה

פרקופה

Prakopa

החמרה ואי סדרים

פרסרה

Prasara

התפרשות הדושה לאיזורים נוספים

סטהנה סמשריה

Sthana Samshrya

התמקמות הדושה בנקודות חולשה

ויאקטי

Vyakti

התפרצות המחלה

בהדה

Bheda

סיבוכים

בשלושת השלבים הראשונים הדושה הן עיקר תשומת הלב. שלבים אלה למעשה לא מוכרים בשיטות רפואה אחרות, מדובר בהתפתחות מעודנת לקראת ההתבטאות המובהקת של המחלה.
בשלב הסנצ’איה יש תחושה כללית של חוסר איזון עם תשוקות לאזן את הדושה העוברת שינוי כמותי. הסמפטומים לא מופיעים בקביעות ובתדירות גבוהה. בפרקופה הדושה מתגברת יותר – תשוקות מתגברות וסמפטומים מופיעים בתדירות גבוהה יותר. יש חילוקי דעות לגבי מיקום הדושה. יש הטוענים שהיא עדיין במושבה המקורי ויש שהיא
נעה למושבים נוספים שלה. בשלב זה עדיין קל מאוד לטפל ולהחזיר לאיזון. בשלב הפרסרה הדושה היתרה עוזבת את מושבה (ואטה – מעי גס, פיטה – מעי דק, קאפה – קיבה). ונעה ברחבי הגוף.

בשלב הרביעי (Sthana Samsraya) מתרחש תהליך חשוב (דושה דהטו סממורצ’נה Sammurchna), בו נכנסים הדושיה (דהטו, מאלה וכל דבר המושפע מהדושה) למרכז הענינים. בשלב זה מתרחש שינוי מבני. מכיוון שבכל הרפואות מכירים באיברים וברקמות וההתבוננות היא מבנית בעיקרה (להבדיל מבאיורוודה בה הזווית המשמעותית
ביותר היא דווקא הזוית התיפקודית), שלבים אלה מוכרים אוניברסלית. בשלב הרביעי מופיעים הסימנים המקדימים (פורבה רופה). סמפטומים חזקים יותר, אבל לא דומיננטים באזור אחד. בשלב זה האגני מופרעת בהתאם לדושה. הדהטו, שרוטה, מלה ואוג’ס גם עלולים להיות מושפעים. נוצרת אמה שנעה יחד עם הראסה דהטו ברחבי
הגוף. הדושה מתבססת בדהטו, איבר או שרוטה וגורמת לסימנים המקדימים והסמפטומים אותם אנו מכירים במחלות. יש הנחה לא מפורשת שהאוג’ס של הדהטו או השרוטה שנפגעו נחלש. האמה גורמת לראסה דהטו להיות דביקה ולכן אינה יכולה לחדור לתאים. זה פוגע בתזונת הדהטו, שפוגעת בדהטו אגני שמביא לגדילת הדהטו. הדושה שנעות בגוף
נעצרות במקום בו יש חסימה בשרוטס [2]. זוהי נקודת תורפה ושם הדושה משפיעה בהתאם לגונא שלה.

שני השלבים האחרונים הם המחלה וסיבוכיה. השלב החמישי (Vyakti) שהוא למעשה המחלה ה”רשמית” (לה כבר ניתן שם) הוא זה בו מופיעים הסימנים והסמפטומים (רופה). פה מופיעה המחלה במלוא עוצמתה. הדהטו מתקשים כמו בגידולים. בעיות דימום נהיות כרוניות ובעיות בפרקים נהיות ניווניות. השלב השישי (Bheda) הוא
שלב קשה מאוד לטיפול. במקרה הטוב ניתן יהיה לשמר את המצב. תסבוכות תמידיות, מחלות חוזרות ונשנות.

תיאור שלבי המחלה בסושרוטה

בשלושת השלבים הראשונים סימנים ברורים של הדושה:

 

כללי

V

P

K

Sanchaya

תשוקות למזונות מאזנים, הסימנים מוגבלים למערכת העיכול

חוסר תנועה במעיים, תחושת הצטברות

צהבהבות קלה, חום מעט מעל הרגיל

כבדות ועצלות

Prakopa

הסמפטומים עוברים למושבים משניים של הדושה

כאב קל במערכת העיכול, תנועות מעיים מוגברות, גרגור

חומציות במערכת העיכול, צמא, תחושת צריבה

סלידה ממזון, לחץ בחזה, בחילה

Prasara

סימני הדושה מתפרשות בגוף

תנועות בכיוונים שגויים, גרגור במערכת העיכול

תחושת צריבה, תחושת בעירה בכל הגוף

אובדן חוש הטעם, חוסר עיכול, עייפות, הקאה

בשלושת השלבים האחרונים התמקמות המחלה וסימנים יותר ספיציפים:

Sthana Samsraya

דהטו או מאלה מסוימים מגלים מעורבות

המשכיות מסוימת של סימני הדושה מהשלבים הקודמים

Vyakti

הדהטו או מאלה המעורבים מתגלים בבהירות ומושפעים על ידי
הדושה

הסימנים והסמפטומים המוכרים של המחלה

Bheda

הרס הדהטו ניכר ומוביל לסיבוכים בדהטוס, איברים ומערכות
נוספות

מגוון סיבוכים. בשלב זה קשה מאוד לטפל

המעבר בין השלבים

המעבר בין השלבים אינו מוגדר מבחינת זמן, ותלוי במשתנים רבים. באופן כללי בדרך כלל נאמר משהו בסגנון “במקרה והמטופל אינו קשוב להוראות המטפל שלו, וממשיך באותה תזונה וכו’ המחלה תעבור לשלב הבא”.

 

[1] סושרוטה, סוטרה סטהנה 21/25,35-39,43-45


[2]
 סושרוטה סמהיטה, סוטרה סטהנה 24/10