פתולוגיה בדושה דושיה

“מחלות יש אינספור…את הדושות ניתן לספור. לכן אציג את המחלות רק כדוגמאות, ועל הדושות ארחיב” צ’אראקה, וימנה סטהנה 6/5

הערה: “סימנים” מכונים בסנסקריט לקשנה (Lakshana), לכן בספרות המקור יופיעו מושגים כמו ואטה קשיה לקשנה Vata kashaya lakshans כלומר סימני חוסר של ואטה.

דושה [1]

 סימני עודף (Vrddhi)סימני חוסר (Kashaya)
ואטהחולשה, עור שחרחר, השתוקקות לחום, רעד, עצירות, צואה קשה, חוסר כוח, חוסר שינה, חולשת חושים, מלמול חסר פשר,
סחרחורת, צער
רפיון, מיעוט בדיבור, מיעוט עבודה, אובדן תחושה, מחלות של
עודף קאפה
פיטהצהבהבות ב – צואה, שתן, עיניים ו/או עור, תאבון וצמא
מוגברים, תחושת צריבה, חוסר שינה
חולשת מערכת עיכול, תחושת קור, חוסר בוהק
קאפהעיכול איטי, בטלה, הפרשות מהפה, כבדות, לובן עור, עור קר,
רפיון, קשיי נשימה, שיעול, שנת יתר
סחרחורת, כיווץ בחזה ובראש, הלמות לב, רפיון מפרקים

בטבלה [2] הבאה מופיעות עוד דוגמאות לסימני דומיננטיות דושה, אך יש למעשה יש לחפש סימנים
כאלה בכל אלמנט בגוף ובנפש ובמכלול. חשוב לא להיצמד לטבלה כזו או אחרת ולהשתמש
בזאת רק ככלי השראה.

 VPK
צבע (עור, הפרשות וכו’)שחור, חום, כחול, אובדן צבעאדום, צהוב, ירוק, שחור, מעורפללבן, חיוור
כאבקשה, פועם, לופת, משתנה, מחזוריבינוני בעוצמתו, צורבעדין, קהה, תמידי
חוםבנוני, משתנה, צמא, חרדה, אי שקטגבוה, צריבה, צמא, הזעה, עצבנות, הזיותנמוך, קהות, כבדות, תמידי
הפרשותגז, רעשדימום, מוגלה, חומציותליחה, ריר
טעם בפהקשאיהטיקטה או קטומדהורה או לבנה
פהיבשיתר רוקהרבה רוק וליחה
גרוןיבש, מחוספס, כאב, לחץרגיש, דלקת, צריבהנפיחות, רחב, בצקת
קיבההפרשות מועטות, תאבון משתנה, גיהוקים ושיהוקים, מחנקתיבון מוגבר, גיהוקים חמוצים או חריפים, צריבה, כיבים,
סרטן
עיכול איטי, גיהוקים מתוקים או עם ליחה
כבד, כיס מרהיובש, חספוס, הפרשות מועטות, פעילות לא סדירהרך, יצור מוגבר של מיצי מרה, אבנים במרה, דלקת, מורסה,
פעילות מוגברת
מוגדל, כבד, קשה, מיעוט מיצי מרה, פעילות מופחתת
מעייםיובש, אי סדרי בתנועות המעיים, נפיחות, גזים, עצירותהפרשות רבות, פעילות מעיים מהירה, דלקת, כיבים, מורסה,
גידולים, סרטן, דימום, נקבים
ריר ביציאות, פעילות מעיים איטית, חסימה, נפיחות, בצקת,
גידולים
פורישהעצירות, כאב ביציאה, יבשה, מועטהשלשול, מימית, יציאה מהירה וללא שליטה, צריבה, תדירות
גבוהה, כמות בינונית
מוצקה, תדירות נמוכה, כמות גדולה, עם ריר, מגרד
מוטרהמועט, קשה להוצאה, תדירות גבוהה או חוסר מוחלט, ללא צבערב, צריבה, תדירות גבוהה, צהוב/חום/אדום, מעורפל,רב, תדירות נמוכה, עם ריר, לבן/חיוור
סוודהמועטת, לא סדירההרבה, חמהבינונית, תמידית
מאנאס, אינדריהאשליות, פחד, אדישות, צער, אובדן הכרהחולשת אינדריה, שכרון חושים, אי שקט, רגשות אלימים,
הזיות, סחרחורת, עילפון
תפישה איטית, אובדן תשוקה, תשישות
שינהקשייםאובדן שינהמרובה
תאווה ל…חוםקורחום
התקדמות המחלהמהירה, משתניתבינונית במהירותה, עם חוםאיטית, תמידית
זמן התגברות סמפטומיםזריחה ושקיעהצהריים וחצותאמצע הבוקר, אחה”צ
עונות התגברותסתיו ותחילת החורףאביב מאוחר וקיץחורף מאוחר ותחילת אביב
גורמים אקלימייםרוח, קור, יובשחום, שמש, אש, לחותלחות, קור

בנוסף לסימני היציאה מאיזון של הטרידושה, ניתן גם להיעזר בתוצאות יציאתן מאיזון. התופעות שכל אחת מהדושה גורמות להן כשהן יוצאות מאיזון (Pravirdha Dosha Kriyas):

  • ואטה – מעיים נפולות, היווצרות חללים, כאב, קהות, אובדן תחושה, צמרמורות, חספוס, התיבשות, עויתות ותנועות לא רצוניות, נוקשות, עור יבש, השחרה וגוון חום.
  • פיטה – תחושת צריבה,אדמדמות, חילוף חומרים מהיר, דלקות, הזעה, לחות, הפרשות, נמק, תפקוד לא תקין, תשישות.
  • קאפה – עודף שומן, נוקשות, גרודים, קור, תחושת כבדות, דביקות, כסות (כמו חיפוי על הלשון), נפיחות, אי עיכול, שינה ממושכת מידי, לבנבנות.

אגנטו (Agantu) דושה וסטהניקה (Sthankia) דושה [3]

טעות נפוצה היא לקשר ישירות בין מחלה מסוימת לדושה ספיציפית. למשל “מחלות חום הן מחלות פיטה”. אמנם יש מחלות שקשורות ישירות לדושה ספיציפית, אך רוב המחלות יכולות להיות תוצר של התגברות ואטה, פיטה, קאפה או שילוביהן.

באיורוודה יש הבחנה בין הדושה הקשורה לסימפטום המוביל של המחלה, לדושה שהתגברותה הובילה למחלה.

  • סטהניקה דושה היא הדושה הבולטת ברמה הסמפטומטית,
  • אגנטו [4] דושה היא זאת שפועלת “מאחורי הקלעים”, ולכן יותר חשובה במובן הטיפולי של
    הסרת הגורם.

דוגמא – במחלות חום (Fever) הסטהניקה דושה היא כמובן פיטה. אך גורמי המחלה
יכולים להיות ואטה, פיטה או קאפה.

אם הגורמים הם ואטה תיקרא המחלה – Vataja Jwara

פיטה Pittaja Jwara

קאפה Kaphaja Jwara

הטיפול יכוון במקביל גם כלפי האגנטו דושה וגם כלפי הסטהניקה דושה, כשהדגש תלוי בשלב: בשלבי המחלה הראשוניים הדגש יהיה על האגנטו דושה, במצבי חרום (למשל חום מאוד גבוה) נתייחס בעיקר לסטהניקה דושה.

באופן כללי ההעדפה היא להתייחס בטיפול יותר לאגנטו דושה.

פתולוגיות בדושיה

צ’ארקה מציין ש”מטפל שאינו יודע לזהות מחלה בשם, אינו צריך להתבייש…עדיין הוא יכול לטפל במחלה היטב, אם יש לו ידע על הטרידושה והדושיה”. למעשה זיהוי מחלה בשמה, לא רק שאינו קריטי, אלא עלול להטעות. נתינת שמות היא תכונה אנושית, ולא חלק מהטבע, ובבסיסה הכללה.

בראיה איורוודית מחלה היא למעשה דושה שמתפתחת ומשפיעה באזור מסוים שמהווה נקודת תורפה. השילוב הזה של דושה מסוימת ומיקום מבני מסוים – הוא המחלה. לעיתים קרובות ניתן שם לשילוב זה, אך אין זה הכרחי.

מבחינה טיפולית, ניתן לראות את הבחירה הראשונית של הכלים הטיפוליים הרלוונטים כסינונים עוקבים. לשם הדוגמא נתמקד רק בתרופות – יש לנו מגוון מסוים של תרופות, מתוכו נבחר את אלה שמרגיעות את הדושה המוגברת. עדיין ישארו לנו הרבה תרופות אפשריות…מתוכן נבחר את אלה שמשפיעות על המערכת בה הדושה התמקדה (למשל כאלה שפועלות על איזור הרחם, אם הבעיה היא גניקולוגית). נמשיך לסנן בהתאם לבעיות נוספות, לעונה, לפרקרטי, ליכולת העיכול של המטופל, גילו וכן הלאה.

בדרך כלל נגיע לתרופה שמצוינת בטקסטים כמתאימה למחלה הרלוונטית. כמובן שאין סיבה לא להיעזר בנסיון של אחרים, ולהשתמש בשמה של המחלה, חשוב לעשות זאת. אבל גם אם אין שם למחלה, או אם המטפל לא מכיר אותה – עדיין יש לו המון כלים כדי לאבחן ולטפל.

הקדמה ארוכה זו באה להבהיר למה הפרק הקודם והנוכחי מספיקים על מנת לטפל.
בפרקים הבאים נתייחס באופן ספיציפי למחלות מסוימות, אך כדברי צ’ארקה זה יהיה רק לצרכי הדגמה – כי מחלות יש אינספור.

דהטו [5]

 

סימני עודף

סימני חוסר
ראסהכמו עודף קאפה, חוסר תיאבון, עיכול לא טוב, חום, בחילה,
שביעות רצון מוגזמת, כבדות, מחלות לב, אנמיה, שרוטס
חסומים,
יובש, תשישות, שחיקה, תחושת גועל, חוסר סבילות לרעש
רקטהמחלות עור, טחול מוגדל, מורסות, גאוט, דימום, גידולים
בבטן, צהבת, אגני מוחלש, חוסר הכרה, אדמומיות, הקרחה,
טחורים
תאווה לחמוץ וקר, ורידים רפויים, יובש
ממסהגידולים, גדילה של שריריםחולשת חושים, בלוטת תריס מוחלשת, חולשת אגן, כאבי פרקים
מדהכמו ממסה, תשישות, קשיי נשימה, עודף שומן, סכרת, עודף
משקל, הזעה יתרה
אובדן תחושה במותניים, טחול מוגדל, שחיקה
אסטיעצמות מוגדלותכאבי פרקים, נפילת שיניים, שיער וציפורניים
מג’הכבדות בעיניים וגוף, כיבים קשים לטיפולחללים בעצמות, סחרחורת, עיוורון
שוקרהתאווה מינית, זרע סמיךשפיכת זרע מעוכבת, שפיכה עם דם, כאב חזק באשכים, תחושת
חום בשופכה

אוגס [6]

סימני צבירה (חיובי)

סימני חוסר
שביעות רצון, תזונת הגוף, כוחחוסר שקט, חששות, דאגות חוזרות ונשנות, חושים בעייתיים,
מרקם עור לא טוב, בעיות זיכרון ותפישה, יובש

 

מאלה [7]

 

 

סימני עודף

סימני חוסר
פורישה

בטן – גדלה, מוציאה רעשים, תחושת כבדות

תנועת אוויר במעיים, קולות גרגור כלפי מעלה, תחושת אי נוחות משמעותית באיזור הלב והצלעות
מוטרהכאב בשלפוחית, תחושת חוסר סיפוק גם לאחר הוצאת שתןשתן מועט, קשיי הוצאת שתן, שתן ללא צבע או מעורבב עם דם
סוודההזעהמוגברת, ריח רע, גירודנשירת שיער, שיער קשה, עור סדוק

 

סרוטה [8]

 

שרוטהסימני בעיה
פרנה וההנשימות – ארוכות/קצרות, מופרעות, שטוחות, תדירות עם קול וכאב
אודקה וההיובש בלשון, חיך, שפתיים, גרון, צמא מוגבר
אנה וההחוסר תיאבון, אנורקסיה, חוסר עיכול, הקאות
הדהטו שרוטסכמו סימני חוסר איזון בדהטו
מוטרה והההוצאת שתן עם – מאמץ, חסימה, מופחת, תדיר, כאב
פורישה והההוצאת צואה עם – קושי, כמות קטנה/גדולה, רעש וכאב, נוזלית
סוודה והההזעה פחותה/מוגברת, חספוס/חלקלקות, תחושת בעירה, עור ברווז

 

אגני [9]

לא ניתן להמעיט מערך האגני לבריאות.

“אורך החיים, מרקם העור, כוח, בריאות, התלהבות, חיסוניות, אנרגיה, תהליכי חימום ונשימה – כולם תלויים באגני. מוות מגיע אם האגני נעלם, והחיים יהיו ארוכים ובריאים אם האגני תקין. מחלה מגיעה אם האגני יוצא מאיזון, לכן אגני הוא הגורם הראשוני לכל”

צ’אראקה סמהיטה, צ’יקיטסה סטהנה 15/3-4

אגני חזק מידי או חלש מידי ישפיע ישירות על הדהטוס [10]

אגני חזק “ישרוף” את המזון וייבש את הדהטוס.

אגני חלש לא יוציא מהם את החומרים המזינים ויוביל לאמה. המזון שלא עוכל ינוע מעלה או מטה. אם ינוע מטה (מצב זה מכונה בעיה בגרהאני (Grahani)) היציאות תהינה תדירות או יפסקו או נוזליות. בנוסף במקרה זה יופיעו הסימנים הבאים:

צמא, חוסר תיאבון, טעם מוזר בפה, הפרשת רוק יתרה, תחושת חשיכה. בנוסף יתכנו – נפיחות רגליים וידיים, כאבי פרקים, הקאה וחום. לגיהוקים יש ריח מתכתי או בשרי וטעם מר.

סימנים מקדימים: צמא, תשישות, עיכול איטי ותחושת כבדות.

המשך התהליך הפתולוגי הוא האמה.

אמה

אמה היא אחד מגורמי המחלה המרכזיים ביותר ומכאן חשיבותה בפרק זה. למעשה מצב בריאות מכונה כניראמה (Nirama) כלומר “ללא אמה”.

אמה (“לא מבושל”) מוגדרת באופנים שונים – פסולת שהצטברה, מזון שלא עוכל ו/או דושה שיצאה מאיזון [11]. כשהאמה מתערבבת עם הדושה והדהטו הם מכונים סאמה (Sama).

חשוב להבחין בין המאלה לאמה: בעוד למאלה יש חשיבות תפקודית בגוף (הזיעה מעניקה לחות לעור ומשמרת טמפרטורה, השתן שומר על מאזן מינרלים וחומציות והצואה מחזקת את המעיים), אמה היא חסרת כל ערך פיזיולוגי. כלומר היא תמיד פתולוגיה.

סימני אמה[12]

לאמה סימנים משלה וכשהיא מתערבבת עם דושה, דהטו ומאלה יהיו סימנים נוספים.

עייפותכאב ראשעילפון
סחרחורתנוקשות בגב ובאגןפיהוק
כאבי גוףצמאחום
הקאהכיווציםחוסר תיאבון
חוסר עיכולערוצים חסומיםחוסר אנרגיה
תחושת כבדותאי שקטנרפות
הפרשות וליחה יתרותהצטברות שלושת המאלהאובדן חוש הטעם

סימני מצב סאמה (Samadosha Lakshanas):

סימנים כלליים: ערוצים חסומים, חולשה, כבדות, ואטה לא פעילה, רפיון, אגני חלש,
הוצאת ליחה, הצטברות מאלה, חוסר תיאבון, תשישות.

. אמה עם…גורמת ל…
ואטהתופעות ואטה לא מאוזנת
פיטהתחושת צריבה, צמא, אי סדרים בפה, חומציות ועוד איסדרים של
פיטה
קאפהסכרת, צינון ועוד תופעות קאפה לא מאוזנת
פורישהאי סדרים בבטן
מוטרהאי סדרים בשתן
דהטוסתופעות הדהטוס בחוסר איזון


במקרה ספיציפי של אכילת יתר [13]:

אכילת יתר מוציאה מאיזון את כל הדושה. הדושה מתערבבות עם האמה וגורמות
להתנפחות הבטן ומיד אחרי זה סילוק האמה מאפיק עליון או תחתון. הדושות משפיעות
באופן הבא:

ואטהכאב בטן, בטן מכווצת, כאב גוף, יובש בפה, עילפון, סחרחורת, עיכול לא סדיר, נוקשות בצלעות, גב ואגן,
התכווצות כלי דם
פיטהחום, שלשול, חום פנימי, סחרחורת, הזיות
קאפההקאה, חוסר תיאבון, אי עיכול, חום עם צמרמורות, תשישות, כבדות

מרמה [15]

נקודות המרמה מחולקות לקטגוריות לפי מידת הנזק שנגרם במידה והן נפגעות.

קטגורית המרמהשם הקטגוריה בסנסקריטמספר נקודות המרמה
ממית מיידית (שבוע מקסימום)Sadhya Pranahar marma19
ממית לאחר זמן מה (בין חודש לחודש וחצי)Kalantar Pranahar marma33
ממית כאשר החפץ המזיק מוצא ממקומוVishalyaghan marma03
גורם לנכות ועלולים להוביל למוותVaiakalyakar marma44
גורמים לכאבRujakar marma14

סימני נזק לנקודות מרמה לפי מיקומן:

ממסה מרמהזרימת דם בלתי פוסקת, דם דליל, חיוורות, אובדן חישה, מוות מהיר
אסטהי מרמההפרשה של נוזל דליל מעורבב עם מח עצמות, כאב בלתי נפסק
סניו (Snayu, גיד) מרמהכיפוף הגוף, בחילות, כאב חזק, חוסר יכולת לשבת, עיוותים, יתכן מוות
דהמני (Dhamani, עורקים) מרמהדם קצפי וחם יוצא עם רעש, חוסר הכרה
שירה (Sira, ורידים) מרמהדם סמיך יוצא בכמות גדולה ללא הפסקה, צמא, סחרחורת, קשיי נשימה, אובדן הכרה, גיהוק, מוות
סנדהי (Sandhi, מפרק) מרמהאיזור הפגיעה מרגיש מלא בקוצים, לאחר החלמה האיבר מתקצר, רפיון, חולשה, שחיקה, נפיחות במפרקים

סמפרפטי של פגיעה בנקודות מרמה

כשנקודת מרמה נפגעת, הדהטוס נחלשים באופן מיידי בשל אובדן דם. בשל כך הואטה מתגברת וגורמת לכאב עז. כתוצאה מכך, הפיטה מתגברת ומביאה לצמא, שחיקה, רעלים, אובדן הכרה, הזעה רבה, חולשה ורפיון בגוף שמובילים למוות.

סיווגי אי סדרים ומחלות

סיווג מחלות לפי צ’אראקה [16] 

צ’אראקה מציין שניתן לסווג מחלות בהתאם ל-

1. היכולת לרפאן

א. ניתנות לריפוי ב. לא ניתנות לריפוי

2. חומרתן

א. קלה ב. קשה

3. מיקומן

א. בגוף ב. בנפש

4. הגורמים

א. פנימיים ב. חיצוניים

5. המושב הראשוני של המחלה

א. קיבה (Amashaya) ב. מעי (Pakvashaya)

כמובן שניתן לסווג עוד [17] (כפי שראינו לגבי הגורמים למשל), ושסיווגים אלה אינם מוחלטים (למשל גם מחלה
שממוקמת בעיקר בגוף יש לה השפעה על הנפש), אך לסיווגים אלה יש חשיבות. כך למשל, במידה ומצוין לנו בכתבים שמחלה מסוימת מסווגת כלא ניתנת לטיפול, אל לנו לפתח ציפיות אצל המטופל. בנוסף נעדיף להשקיע את יכולותינו הטיפוליות במקרים בהם נוכל להיות יותר אפקטיביים.

מחלות “בלעדיות” של ואטה פיטה וקאפה

צ’אראקה [18] מעניק רשימה של 140 מחלות שהן תוצר ודאי של דושה מסוימת:

80 מחלות ואטה:

1. כפות רגליים סדוקות2. כאב בכף הרגל3. שמיטת כף הרגל
4. קהות חישה ברגליים5. כאב קרסוליים6. קרסול תפוס
7. שוק תפוסה8. סכיאטיקה9. כאב חד בברכיים
10. יציאת הברך ממקומה11. ירך נוקשה12. אובדן תנועה בירך
13. שיתוק14. צניחת פי הטבעת15. כאב בפי הטבעת
16. כאב אשכים17. נוקשות באיבר המין הזכרי18. כאב במפשעה
19. כאב באגן20. כאב בעת הוצאת צואה21. תנועה מעלה של ויו
22. צליעה23. גיבנת24. גמדות
25. נוקשות באיזור עצם הזנב26. כאב גב27. לחץ בצידי הגוף
28. כיווצים בבטן29. בעיות בתפקוד הלב30. דפיקות לב מהירות
31. רעידות בחזה32. היצרות החזה33. כאב חזה
34. היחלשות זרועות35. נוקשות צוואר36. נוקשות סטרנומסטואיד (שריר בצוואר)
37. צרידות38. כאב בלסת39. שפתיים סדוקות
40. כאב חיך41. כאב שיניים42. שיניים משוחררות
43. קהות חושים44. גימגום45. טעם מכווץ בפה
46. יובש בפה47. אובדן חוש הטעם48. אובדן חוש הריח
49. כאב אוזניים50. זמזום באוזניים51. קשיי שמיעה
52. חרשות53. עפעפים נוקשים54. עפעפים מכווצים
55. אובדן ראייה56. כאב עיניים57. פזילה
58. גבות מפותלות59. כאב באיזור הרכות60. כאב באיזור המצח
61. כאב ראש62. קשקשים63. שיתוק בפנים
64. שיתוק באיבר אחד65. שיתוק באיברים רבים66. שיתוק בצד אחד של הגוף
67. עויתות68. צפדת (טטנוס)69. חשיכה בעיניים
70. סחרחורת71. רעידות72. פיהוק
73. גיהוק74. תחושה רעה75. הזיות
76. יובש77. חספוס78. צבע עור שחור אדמדם
79. קשיי שינה80. חוסר יציבות נפשית 

40 מחלות פיטה:

1. חום2. צריבה3. שריפה
4. רתיחה5. הוצאת אדים6. צרבת
7. תחושת צריבה בבטן וושט8. תחושת בעירה פנימית9. תחושת צריבה בשכם
10. חום גבוה11. הזעה יתרה12. ריח גוף רע
13. כאב בכלל הגוף14. לחות בדם (דם סמיך?)15. לחות בשרירים (שרירים כבדים?)
16. תחושת צריבה בעור17. עור סדוק18. עור עבה
19. סרפדת20. מורסה21. דימום פנימי
22. נפיחות אדומה23. ירקרקות24. צהבהבות
25. כחלחלות26. הרפס27. צהבת
28. מרירות בפה29. ריח דם מהפה30. ריח רע מהפה
31. צמא מוגבר32. חוסר שביעות רצון33. דלקת פה
34. דלקת הלוע35. דלקת עיניים36. דלקת בפי הטבעת
37. דלקת באיבר המין הגברי38. שטף דם39. עילפון
40. ירקרקות צהבהבות של העיניים, שתן או צואה  

20 מחלות קאפה:

1. אנורקסיה2. ישנוניות3. שינה מרובה
4. תחושת קור5. תחושת כבדות6. ליאות
7. טעם מתוק בפה8. הפרשת רוק יתירה9. הוצאת ליחה
10. הפרשת הרבה מאלה11. הפרשת ליחה12. קלקול קיבה
13. צפיפות באזור הלב14. הצטברות בערוצים15. בלוטת תריס מוגדלת
16. עודף משקל17. פריחה נפוחה18. פריחה עם כתמים
19. חיוורון20. לבנבנות בשתן, עיניים וצואה 

הערות שוליים

[1] צ’ארקה, סוטרה סטהנה 18/49-53, 20/12,15,18 אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/5-7,15-16, 12/49-53

[3] “Pathology in Ayurveda” K.R.S. Murthy p. 105-107

[4] המילה אגנטו מוכרת יותר במשמעות אחרת באותו תחום (מה שעלול להגביר את הבילבול…). אגנטו היא גורם חיצוני למחלה, וניג’ה (Nija) היא גורם פנימי.

[5] צ’אראקה, סוטרה סטהנה 28/9-19, אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/8-12,17-20, סושרוטה, סוטרה סטהנה 24/9

[6] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/37-41

[7] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/12-14,21-23

[8] צ’אראקה סמהיטה, וימנה סטהנה פרק 5

[9] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 11/33-34

[10] צ’אראקה סמהיטה, צ’יקיטסה סטהנה 15/50-55

[11] אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה 13/26-27

[12] צ’אראקה סמהיטה, צ’יקיטסה סטהנה 15/45-49, אשטנגה הרידיה, סוטרה סטהנה, 13/23, 24/14

[13] צ’אראקה סמהיטה, וימנה סטהנה 2/7

[14] צ’אראקה סמהיטה, צ’יקיטסה סטהנה 15/94-95

[15] אשטנגה הרידיה, שרירה סטהנה פרק 4

[16] צ’אראקה, וימנה סטהאנה, 6/3

[17] בצ’אראקה סמהיטה, סוטרה סטהנה, 11/45 מופיע סיווג נוסף למחלות לפי גורמים פנימיים, חיצוניים ומנטליים. סיווג נוסף קיים בסושרוטה סמהיטה, סוטרה סטהנה 10/6, 35/13, 24/2-9

[18] צ’אראקה, סוטרה סטהנה 20/11,14,17