התזונה האירוודית מבוססת על ששת הטעמים הבאים:
מתוק, חמוץ, מלוח, חריף, מר ומכווץ.

מתוק – מַדְהוּר

טעם זה מקושר ליסודות אדמה ומים. מאפייני המתוק: כבד, לח וקר, קשה לעיכול.
הטעם המתוק הוא מקרקע ולכן מגביר קאפה. בכמות גדולה מדי מתוק יגרום לליחה.
מרכיבי מזון מתוקים: דגנים, חלב, חיטה ופירות.

חמוץ – אָמְלַה

יסודות: אדמה ואש.
מאפיינים: קל, לח וחם.
חמוץ הוא טעם קל לעיכול, טוב נגד גזים ובחילות, מזין את כל רקמות הגוץ למעט נוזלי הרבייה.
מאוד לא מומלץ במצב של אימפוטנציה.
מגביר פיטה וקאפה.
מרכיבי מזון חמוצים: כל דבר שאנו מחמיצים הוא חמוץ (אלכוהול, יוגורט, חומץ), לימון.
ליים הוא יוצא דופן, מכיוון שלמרות שהוא חמוץ הוא לא מחמם ולכן אינו מגביר פיטה.

מלוח – לָבַנָה

יסודות: מים ואש.
מלח צריך לאכול במידה מועטה, הרבה פחות ממה שמקובל במערב.
מלוח הוא טעם מרכך, מרפה כאבים ושרירים.
מלח מגביר קאפה ופיטה.

חריף – קָאטוּ

יסודות: אש ואוויר.
מגביר ואטה ובעיקר פיטה.
טעם זה שורף לנו את בלוטות הטעם, מזרז עיכול, מגביר תאבון, פותר מאוד בעיות של עצירות, מניע ותורם לפתיחת ערוצים כגון נשימה. יותר מדי חריף מייבש ומזקין את העור.
בחריף יותר משאר הטעמים חשוב מאוד להקפיד על מינון ותזמון.
מומלץ לאכול יוגורט עם חריף, למרות שההשפעה שלהם על הקאפה מנוגדת.
לואטה יש יחס אמביוולנטי עם חריף: מצד אחד הוא מאוד מניע ולכן צריכים להמנע ממנו ומצד שני הוא תורם לעיכול ופותר בעיות של עצירות. לכן ואטה צריכים להקפיד במיוחד על מינון נכון של חריף.

מר – טיקטה

יסודות: אויר ומרחב.
מגביר ואטה.
מאפיינים: קר, קל ויבש.
טעם מאוד מנקה, גורם לצלילות במחשבה ובגוף. משתמשים בטעם המר לטיהור הדם (למשל צמח הנים).
טעם מעולה לטיפול בבעיות פיטה כגון בעיות עור, דם, כעס.
חשוב לזכור כי מר גורם למרירות ולכן יש לצרוך אותו במינון נמוך.
מרכיבי מזון מרים: קפה, תה, קקאו, ירקות ירוקים (חסה, פטרוזיליה, כוסברה).
קראלה- סוג של מלפפון מחוספס וכהה מאוד, טעמו מר והוא משמש באיורוודה לניקוי.

מכווץ – קשאיה

יסודות: אדמה ואוויר.
מאפיינים: קל, יבש וקר.
זהו טעם מדביק ולכן עוצר זרימה של דם, קיבה וכו’ . הוא גם עוצר חיצונית, כמו למשל כורכום שמאחה רקמות וטוב לפצעים ודלקות.
מרכיבי מזון מקבצים: רימון, יין אדום, תרד ודבש (מתוק ומכווץ).
דבש מפחית קאפה ולכן תרופות אירוודיות לקאפה נותנים באמצעות דבש.

סדר האכילה

חשוב לאכול לפי הסדר של הטעמים, פחות או יותר:
להתחיל עם מתוק, עם המרכיבים הכבדים, כגון: דגנים ובשר.
לאחר המתוק רצוי לאכול חמוץ, מלוח וחריף. איתם חשוב לא לסיים את הארוחה.
בד”כ מומלץ לסיים את הארוחה עם עוד קצת מתוק ועם מר ומכווץ (תה ירוק).
מאוד לא מומלץ לאכול קינוח כבד לאחר הארוחה, מכיוון שזה גורם לאמה. בשלב ראשון זה גורם לגזים כי אוכל שלא מעוכל מחמיץ בבטן.